כך ניתן לצמצם את פערי הפריון בין ההייטק לשאר המשק

ידוע לכל שמגזר ההייטק מהווה גורם מרכזי לצמיחה הכלכלית בישראל. על פי דוח בנק ישראל משנת 2019, התרומה של ענף זה לפריון העבודה במשק היא ניכרת ועומדת על השפעה של 3.21%. מנגד, יתר הענפים במשק מאופיינים ברמת פריון נמוכה במיוחד. מגזרים חשובים כגון אדמיניסטרציה ובינוי מציגים שיעורי תרומה שליליים לפריון העבודה בישראל (-0.68, -1.08 בהתאמה). היות ופריון עבודה מזוהה עם רמת חיים, ניתן לזהות בסוגיה זו תופעה בלתי-רצויה של פער כלכלי עצום בין מגזר ההייטק ליתר המגזרים בישראל. תופעה זו לעתים מכונה "כלכלה דואלית" והיא מהווה פתח להבנת הפערים חברתיים-כלכליים בישראל ולצמצומם.

כאשר מתבוננים באחוז תעסוקת עובדים בכל ענף במשק, פער כלכלי זה בולט במיוחד. למשל, לפי בנק ישראל שירותי מחשוב ומידע תופסים משקל תעסוקתי של 3.19% כאשר ענף הבינוי לבדו מהווה אחוז ניכר של 7.92% מהמועסקים במשק. כמו כן, בישראל קיימת התפלגות חריגה של שליחי-יד טכנולוגיים בענף ההייטק לעומת מדינות מפותחות אחרות. הדבר גורם לענפים רבים לדעוך מאחורי ההייטק מבחינת יכולתם להתחדש ולענות על צרכי שוק עכשוויים, וכך פערי פריון העבודה ביניהם מתעצמים.

על מנת להבין את הגורם לפערי הפריון בין ההייטק ומחוץ לו, ניתן להתמקד בנושא ההכשרות המקצועיות בישראל. ראשית, ראיות מהOECD מעידות על מתאם חיובי בין גידול בהשקעה ציבורית בהכשרות מקצועיות לבין העלאת רמת פריון עבודה. שנית, היעדר הכשרות מוביל לצמצומם של תשלומי שכר לעובדים מחוץ להייטק מפני שמעסיקים מהססים להסתכן בהעסקת עובדים בלתי-מיומנים. ואחרונה, ההתבוננות במערכי הכשרה מבליטה את השחקנים האחראים על הבדלי הפריון במשק. למשל, רשות החדשנות אחראית להכשרות רבות עבור מגזר ההייטק שמתוקצבות היטב. למשל, בפרוץ הקורונה גיבשה הרשות תוכנית להשמת מובטלים להייטק בשיווי 139 מיליון₪. מנגד, ב-2017 התקציב לאגף להכשרות מקצועיות במשרד העבודה עמד על כ130,000 ₪ בלבד. יש לציין כי ב2022 התרחב תקציב האגף באופן ניכר ל1.182 מיליון ₪, ואף-על-פי-כן הפערים בולטים כתוצאה מהיעדר תקצוב לאורך שנים.

ניתן לשקול לאמץ מודלי הכשרה ממדינות אחרות על מנת לפתור את הבעיה, אך הישימות של מהלך זה מוטלת בספק. למשל, באוסטריה מוצעת לצעירים אפשרות לעבור הכשרות מקצועיות לצד הכנות ללימודים אקדמיים במסגרת לימודיהם בתיכון. עם זאת, החוקרים רגב, קידר ופורת (2020) מציינים שבישראל ישנה התנהלות תחרותית מובחנת בין משרד החינוך לבין משרד העבודה בכל הנוגע להכשרות עובדים; הגופים נוטים לחלק את סמכותיותם ולתקשר בצורה לקויה. לפיכך, לא ניתן לצפות שיתוף פעולה בין הגופים. זאת ועוד, הסתייגות נוספת לתוכנית זו עשויה לבוא מגוף הכשרה מרכזי נוסף: אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) של צה"ל. כאשר מועברות סמכויות למשרד החינוך, ההכשרות הצבאיות נעשות לפחות ייחודיות. שיטה אחרת שקיימת היא המודל הגרמני, בו זרוע העבודה מקדמת מערכי הכשרה במשק בתיאום עם מעסיקים ואיגודי עובדים. אך בניגוד לגרמניה, שבה האיגודים הינם מבוזרים ורבים, הסתדרות העובדים בישראל היא ריכוזית. אי לכך, להסתדרות כוח מיקוח רב שעולה על כוחם של מעסיקים ושל משרד העבודה ולא מתאפשר תיאום בין הגופים.

המפתח לצמצום הפער בין פריון העבודה בהייטק ומחוץ לו איננו באימוץ שיטת הכשרה מקצועית זרה, אלא בשימוש בדינמיקה המוסדית הייחודית של ישראל. הדבר בא לידי ביטוי בתפקידה של רשות החדשנות בטיפוח מגזר ההייטק הישראלי, ובאפשרות לשיתוף פעולה בינה לבין משרד העבודה לשם יצירת הכשרות מקצועיות איכותיות. לרשות יש ניסיון מוכח בהעצמת עובדים באמצעות מערכי הכשרה מתקדמים וכן בשיתוף פעולה עם חברות פרטיות. על פי החוקר ד"ר ארז מגור, הרשות הוקמה במטרה מוכוונת להשקיע ולטפח מיזמי מחקר ופיתוח טכנולוגיים אזרחיים. הרשות הקפידה, ועודנה מקפידה, לתת מענקים רק למיזמים שמוכחים בהצלחתם וברווחיותם. לפיכך, ייחודה של הרשות היא התנהלותה כקרן הון סיכון בעודה גוף ציבורי. בהיבט הארגוני, רשות החדשנות פועלות בעצמאות, איננה כבולה למשרדים ממשלתיים נוספים וכן מאופיינת בביזור סמכויות בתוכה.

ניתן לאמץ את היתרונות היחסיים הללו על ידי שיתוף פעולה בין רשות החדשנות לבין משרד העבודה למען יצירת מערכי הכשרה מתקדמים העונים על צרכי השוק העכשוויים בכלל הענפים במשק. מדובר בהצעה בת קיימא מבחינה תקציבית, שהרי התקציבים המעודכנים של הרשות ושל אגף ההכשרות במשרד העבודה עומדים על כ-2.286 מיליון ₪ ועל כ-1.182 מיליון ₪ בהתאמה. לכן, באמצעות שיתוף פעולה כזה אפשר לצמצם את פערי פריון העבודה בין ההייטק ומחוץ לו וכך להפוך את המשק הישראלי ליעיל ולשוויוני יותר.

מקור התמונה: "דוח מיוחד של חטיבת המחקר: העלאת רמת החיים בישראל באמצעות הגדלת פריון העבודה", בנק ישראל (אוגוסט 2019 )